חוסר חשק מיני? או מה הגוף שלך מספר לך

הייתי בת עשרים ושש, כבר אמא לשתי קטנות, כשגיליתי לראשונה את הגוף שלי. אני זוכרת כמה התרגשתי וכמה רק רציתי לחקור עוד וללמוד. כמה סקרנות הבאתי למקומות שעד אותו זמן נראה לי ברור שזה מה שצריך לקרות (שאישה לא אמורה לרצות מיניות, שזה מבייש, שזה משהו שלא מדברים עליו...).

שנה וחצי אחרי, אמא שלי נפטרה. ומה שגיליתי אז... לאט לאט נעלם.

פתאום לא רציתי. הגוף שלי נסגר. לא הבנתי מה קרה לי. הרגשתי בודדה. שהגוף שלי פשוט דפוק. שמשהו לא בסדר. שככה – אני לא אמורה להרגיש.

ימים רבים יעברו עד שאבין שזה בעצם היה תחילתו של מסע.

מסע להבין מה הגוף הזה מספר לי באמת. הפרק החדש בפודקאסט שלי עם עינת לב הוא עוד אבן במסע הזה, והוא העניק לי מילים חדשות להסביר את מה שהגוף שלנו עושה בחוכמתו כי רבה.

כשהישרדות מחליפה את התשוקה

פעמים רבות אנחנו מצפות מהחשק המיני שלנו להתנהג לפי איזו טבלה מחזורית צפויה, וכשזה לא קורה,  אנחנו נבהלות וחושבות שהגוף שלנו התקלקל. 

בפרק המרגש שהקלטתי עם עינת לב - מורה מדהימה לרחם וללב, דיברנו על המקומות האלה בהם הגוף שלנו פשוט אומר - לא. 

עינת הסבירה את הקשר שיש בין מערכת המין והפריון לבין המצב הרגשי והנפשי שלנו. מיניות היא הדבר הראשון שהגוף יוותר עליו כשהוא מרגיש באיום. כשאנחנו בעצב, באבל, או במתח מתמיד בגלל המצב סביבנו, המערכת שלנו נמצאת במצב הישרדותי.

הגוף אומר לנו בחוכמתו: "עדיף שתחיי, זה יותר חשוב". כשאנחנו דרוכות, המערכת לא מאפשרת לנו להיכנס ל"זון" של עונג והתמסרות, כי זה עלול לסכן אותנו. זה לא אומר שמשהו בנו מקולקל; זה אומר שהגוף שלנו שומר עלינו.

שני זוגות השפתיים והדיבור ביניהם

דימוי מרתק שעלה בשיחה הוא שיש לנו בגוף "שני לבבות ושני זוגות שפתיים": הפנים והפה למעלה, והרחם וצוואר הרחם למטה. למדנו הישרדותית, לאורך דורות, "לעגל פינות" ולא להגיד הכל בשפתיים העליונות כדי לא לפרק מערכות יחסים.

יש לכך אפילו תמיכה הורמונלית - האסטרוגן, שמעודד אותנו לרצות ולגרום לאחרים להיות מרוצים.

הבעיה מתחילה כשאנחנו לא אומרות את מה שיושב לנו על הלב.

במקרה כזה, הגוף מתחיל "להתנהג" את מה שלא מדובר. מה שאנחנו לא אומרות בשפתיים העליונות, יתבטא בכיווץ או בחוסר נוחות בשפתיים התחתונות.

מהלחץ אל הסקרנות

במקום לנסות "לפתור" את חוסר החשק כאילו הוא תקלה, אפשר לעבור למרחב של סקרנות.

סקרנות מאפשרת לנו לשאול: "מה זה מנסה להגיד לי?".

• אולי זה מספר לי שאני בתקופת אבל וצריכה להפנות את תשומת הלב למקום אחר?

• אולי זה מספר לי שאני מניקה עכשיו, והפרולקטין הגבוה בדם פשוט "מכבה" את החשק באופן טבעי?

• אולי יש משהו שמטריד אותי בקשר או בבית והייתי רוצה לדבר עליו קודם?

• 
  

זוגות שחיים יחד לאורך זמן מצליחים לשמור על הקרבה כשהם לומדים לקבל את "המופעים השונים של הירח" - את הידיעה שלפעמים יש חשק ולפעמים אין, וזה בסדר גמור.

הזמנה לנשימה שקטה

אני מזמינה אותך היום, ברגע אחד של שקט, לעצור ולשאול את עצמך: אם הגוף שלי היה יכול לדבר עכשיו, בלי פחד ובלי שיפוטיות - 

מה הוא היה מספר לי? האם יש משהו קטן שמטריד אותי שאני יכולה לתת לו מקום, לפני שאני מצפה מעצמי להיפתח?

לפעמים, עצם ההסכמה להיות בסקרנות, בלי לדעת את כל התשובות, היא כבר הצעד הראשון בדרך לריפוי ולשלום פנימי.

אישה שחיה את המחזוריות - חשק מיני