כשאתה בא אליי

הֱיֵה קָשׁוּב,

לִפְעִימוֹת לִבִּי

לִנְשִׁימוֹתַי

לַקֶּצֶב הַמִּתְחוֹלֵל בְּתוֹכִי כָּעֵת

הֱיֵה פָּתוּחַ

וּרְאֵה אוֹתִי

מִבַּעַד לְעַדְשׁוֹת הַיּוֹדֵעַ וְהַצָּרִיךְ

הֱיֵה יַצִּיב לְנֹכַח

הַמֻּרְכָּבוּיוֹת שֶׁלִּי,

הַמַּחְזוֹרִיּוּת שֶׁבִּי

הַמִּסְתּוֹבֶבֶת סְבִיב צִירֵי

נָשִׁיּוּתִי

הַקְשֵׁב

לְקוֹל רְצוֹנוֹתַי וּכְמִיהוֹתַי,

לַשֶּׁקֶט הַנִּגְלֶה לְפָנֶיךָ

בְּרֶגַע שֶׁמַּשֶּׁהוּ בִּי

נִפְתַּח אֵלֶיךָ

וַאֲנִי מַרְגִּישָׁה

בְּטוּחָה

נִנּוֹחָה

הַבֵּט בִּי פְּנִימָה

וְתִרְאֶה

יָלְדָה

אִשָּׁה

הַזְּקוּקָה לְאַהֲבָתְךָ,

לִתְמִיכָתְךָ

בִּכְבֵדוֹת הַמָּחֳשָׁבוֹת

הַמְּכַוְּצוֹת אֶת עָרְפִי

הִתְבּוֹנֵן בִּי

בְּעֵינַיִם חֲדָשׁוֹת

סַקְרָנִיּוֹת

וְגַלֵּה בִּי

אֶת מַה שֶׁעוֹד לֹא יָדוּעַ

אָפְלוּ בְּפָנַי

תִּגַּע בִּי

כְּמוֹ זֶה עַתָּה נִפְגַּשְׁנוּ לָרִאשׁוֹנָה

אַל תניח שֶׁזֶּה טוֹב

כִּי אֶתְמוֹל כָּךְ הָיָה

תִּסְתַּכֵּל פְּנִימָה

וְתִרְאֶה כֵּיצַד נָכוֹן עַכְשָׁו.

כְּשֶׁאַתָּה בָּא אֵלַי

הֱיֵה חָשׂוּף

בִּפְגִיעוּתְךָ

הֱיֵה עֵרוֹם מִגַּאֲוָה

תָּבוֹא

כְּמוֹ שֶׁאַתָּה

וֶהֱיֵה נֹכַח

אִתִּי

כְּפִי שֶׁאֲנִי,

בָּרֶגַע הַזֶּה.