זה (גם ) קשה להיות עם רגישות גבוהה

קשה להרגיש כל הזמן.

הכיווץ הזה בגרון, החום הזה בחזה.

ושוב את שואלת את עצמך:

למה אני ככה? למה הכול חייב להיות לי כזה קשה? למה אני לא יכולה פשוט לזרום כמו כולן?

קשה כשאת מרגישה יותר מכולם.

כשאת קולטת כל מילה, כל מבט, כל תדר לא מדויק.

כשעולה הצפה מכלום- רעש, בלגן, יותר מדי אנשים.

נפגעת מדברים שאחרים בכלל לא שמים לב אליהם

כשאת מתאמצת להסתיר, לא להיות “כבדה”, לא להטריד.

להמשיך לתפקד, להחזיק את עצמך, לא להישבר.

והכי קשה? כשאת עייפה.

עייפה מלהרגיש, עייפה מלהבין, עייפה מעצמך.

וזה לא רק הקושי עצמו.

זה גם כל מה שלימדו אותך שאת אמורה:

להיות שמחה, להיות בטוב,

לא לקחת ללב.

להיות קלילה, זורמת, חזקה

שאם קשה לך - אולי את לא בסדר.

אבל זה לא באמת ככה.

החיים הם לא ״אמורים.״

הם גם שמחה וגם קושי. גם בלבול, גם עומק, גם הצפה.

וזה לא טעות.

זה חלק מהחיים.

וזה חלק מלהיות רגישה.

הפעם, לא בא לי לייפות.

לא בא לי להגיד לך שזו מתנה או שיום אחד תביני.

לפעמים זה פשוט קשה, להיות עם רגישות גבוהה.

אישה עם רגישות גבוהה שעייפה ומהורהרת