כשהייתי ילדה, הגוף שלי דיבר לפני המילים.

הסמקתי מכל מי שפנה אליי.

נמנעתי מלהרים יד בכיתה,

מהשתתפות בסיטואציות חברתיות,

ומהרבה מקומות שבהם פחדתי שיראו אותי.

הקושי לא היה רק האדום על הפנים -

אלא המחשבות על עצמי בגלל זה.

למה אני כזאת?

למה אני לא יכולה להיות כמו כולם?

כמו אלה שנראה שקל להם,

שלא לוקחים קשה,

שלא מרגישים את הדופק המהיר הזה בגוף.

עם השנים הבנתי

שהאודם הזה ובהמשך גם תגובות גוף אחרות - הוא לא היה הבעיה.

הוא הסימפטום.

סימפטום של בושה.

של רצון להסתתר.

של פחד עמוק שיראו אותי כמו שאני.

​

​

אדום בפנים” היא הרצאה אישית, מרגשת וסוחפת,

שצוללת אל המקומות שמהם אנחנו בדרך כלל בורחות -

בושה, רגישות, הפחד להיראות - עם כל מי שאנחנו

ומגלה שדווקא שם מסתתרות החוזקות הגדולות שלנו.

​

בהרצאה ניגע בשאלות...

דרך סיפורים אישיים וכלים רגשיים פשוטים, ניגע בשאלות:

• מה קורה בגוף כשאנחנו חווים בושה או חרדה חברתית?

• איך הבושה שלנו קשורה לרגישות, למחשבות ולתחושות?

• למה תגובות כמו הסמקה, “אין לי אוויר”, קיפאון או הימנעות לא אומרות עלינו שום דבר רעות

• איך אפשר לקבל מקום לרגשות “הלא־נוחים” - ולגלות שבתוכם נמצאים כוח וחוזק

• איך הסיפורים שאספנו בילדות -משפיעים עלינו גם כבוגרים. 

• ואיך שיח רגשי נכון על הגוף והגבולות משפיע גם על מערכות יחסים - עם עצמנו, עם אחרים, ואפילו במיניות שלנו.